«

»

Feb 03

Genesis 41:1-40 (Par’oh’s Dreams) for 1st-5th

1

א)  וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַלהַיְאֹר.

ב)  וְהִנֵּה מִןהַיְאֹר, עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת, יְפוֹת מַרְאֶה, וּבְרִיאֹת בָּשָׂר; וַתִּרְעֶינָה, בָּאָחוּ

ג)  וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת, עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִןהַיְאֹר, רָעוֹת מַרְאֶה, וְדַקּוֹת בָּשָׂר; וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת, עַלשְׂפַת הַיְאֹר

ד)  וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת, רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר, אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת, יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת; וַיִּיקַץ, פַּרְעֹה

1) 1) Two years later, Par’oh had a dream. הִנֵּה Hineh! he was standing by the Nile river, הַיְאֹר the y’or. 2) And הִנֵּה hineh! out of the Nile river, הַיְאֹר hay’or, came seven big, plump, good-looking cows, and they started eating the reeds by the river. 3) And הִנֵּה hineh!- seven more cows came out from the Nile river, הַיְאֹר the y’or, after the first ones. They were bad-looking and skinny, and they came and stood next to the big, plump, good-looking cows by the bank of the Nile river, הַיְאֹר the y’or. 4) And then the bad-looking, skinny cows ate the big, plump, good-looking cows! And then Par’oh woke up.

2

ה)  וַיִּישָׁן, וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית; וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָדבְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת

ו)  וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִיםצֹמְחוֹת, אַחֲרֵיהֶן

ז)  וַתִּבְלַעְנָה, הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים, הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת; וַיִּיקַץ פַּרְעֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם

5) Then he fell asleep and had a second dream. הִנֵּה Hineh! seven good, plump ears of grain grew on one stalk. 6)And הִנֵּה hineh!- seven thin ears of grain, all dried up by the east wind, sprouted up after them. 7) And the seven skinny ears of grain swallowed up the seven plump, full ears of grain. And then Par’oh woke up. And הִנֵּה hineh!- it was [just] a dream.

3

ח)  וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶתכָּלחַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶתכָּלחֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶתחֲלֹמוֹ, וְאֵיןפּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה

8) The next morning, he was worried, and he sent for [asked] all the magicians and wise men in Egypt [to come to him]. Par’oh told them his dream, but none of them had an explanation for Par’oh.

4

ט)  וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים, אֶתפַּרְעֹה לֵאמֹר:  אֶתחֲטָאַי, אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם

י)  פַּרְעֹה, קָצַף עַלעֲבָדָיו; וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר, בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִיםאֹתִי, וְאֵת שַׂר הָאֹפִים

יא)  וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד, אֲנִי וָהוּא:  אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ, חָלָמְנוּ

יב)  וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, וַנְּסַפֶּרלוֹ, וַיִּפְתָּרלָנוּ אֶתחֲלֹמֹתֵינוּ:  אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ, פָּתָר

יג)  וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַרלָנוּ, כֵּן הָיָה:  אֹתִי הֵשִׁיב עַלכַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה

9) Then the chief cupbearer said to Par’oh, “I just remembered! I’ve done something bad! 10) When your majesty Par’oh was angry at your servant [me] and sent me to the chief guard’s prison, 11) the chief baker and I both dreamed a dream on the same night; each dream with its own explanation. 12) And there was a young Hebrew man there, a slave of the chief guard. And when we told him, he explained our different dreams to us. 13) And everything happened just as he explained that it would. I got brought back to my job, and the baker got hanged in a tree.

5

יד)  וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶתיוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִןהַבּוֹר; וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וַיָּבֹא אֶלפַּרְעֹה

14) Par’oh sent for Yosef and they rushed him out of the pit. He shaved and changed his clothes and went to Par’oh.

6

טו)  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶליוֹסֵף, חֲלוֹם חָלַמְתִּי, וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ; וַאֲנִי, שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר, תִּשְׁמַע חֲלוֹם, לִפְתֹּר אֹתוֹ

טז)  וַיַּעַן יוֹסֵף אֶתפַּרְעֹה לֵאמֹר, בִּלְעָדָי:  אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶתשְׁלוֹם פַּרְעֹה

15) Par’oh said to Yosef, “I dreamed a dream and no one had an explanation for it. But I, I heard about you that when you hear a dream you can always explain it.” 16) Yosef answered Par’oh, “It’s not really me– it is God who answers and tells how things will be for Par’oh.”

7

יז)  וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה, אֶליוֹסֵף:  בַּחֲלֹמִי, הִנְנִי עֹמֵד עַלשְׂפַת הַיְאֹר

יח)  וְהִנֵּה מִןהַיְאֹר, עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת, בְּרִיאוֹת בָּשָׂר, וִיפֹת תֹּאַר; וַתִּרְעֶינָה, בָּאָחוּ

יט)  וְהִנֵּה שֶׁבַעפָּרוֹת אֲחֵרוֹת, עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן, דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד, וְרַקּוֹת בָּשָׂר:  לֹארָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָלאֶרֶץ מִצְרַיִם, לָרֹעַ

כ)  וַתֹּאכַלְנָה, הַפָּרוֹת, הָרַקּוֹת, וְהָרָעוֹתאֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת, הַבְּרִיאֹת

כא)  וַתָּבֹאנָה אֶלקִרְבֶּנָה, וְלֹא נוֹדַע כִּיבָאוּ אֶלקִרְבֶּנָה, וּמַרְאֵיהֶן רַע, כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה; וָאִיקָץ

17) Par’oh said to Yosef, “In my dream, הִנְנִי hineni– there I was, standing by the bank of the Nile river הַיְאֹר the y’or. 18) And הִנֵּה hineh!- out of the Nile river הַיְאֹר the y’or came seven nice, plump, good-looking cows, and they started eating the reeds by the river. 19) And הִנֵּה hineh!- seven more cows came up after them, and they were skinny and bad-looking– worse than anything I’ve ever seen in the land of Egypt! 20) And the bad-looking cows ate up the first cows, the nice, plump cows. 21) But when they were inside of them you wouldn’t even know that they were inside of them, because they still looked just as skinny and bad as before! And then I woke up.

8

כב)  וָאֵרֶא, בַּחֲלֹמִי; וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלֹת בְּקָנֶה אֶחָדמְלֵאֹת וְטֹבוֹת

כג)  וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִיםצֹמְחוֹת, אַחֲרֵיהֶם

כד)  וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת; וָאֹמַר, אֶלהַחַרְטֻמִּים, וְאֵין מַגִּיד, לִי

22) And then I saw in a dream, and הִנֵּה hineh– there were seven good, plump ears of grain growing on one stalk. 23) And הִנֵּה hineh– seven thin ears of grain, all dried up by the east wind, sprouted up after them. 24) And the thin ears of grain swallowed up the seven good ears of grain. And I told this to the magicians, and no one could tell me anything!

9

כה)  וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶלפַּרְעֹה, חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא:  אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה

כו)  שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה:  חֲלוֹם, אֶחָד הוּא

כז)  וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת, שְׁדֻפוֹת הַקָּדִיםיִהְיוּ, שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב

כח)  הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶלפַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הֶרְאָה אֶתפַּרְעֹה

25. Yosef said to Par’oh, “Your highness Par’oh’s dreams are both saying the same thing, and they tell what God will do to Par’oh. The seven good cows are seven years, and the seven good ears of grain are seven years. It’s the same thing in the dreams. 27) And the seven thin, bad-looking cows coming out after them are seven years, and the seven thin ears of grain, all dried out by the east wind, will be seven years of famine. 28) It’s just as I said to your majesty Par’oh- God is showing your majesty Par’oh what God will do.

10

כט)  הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים, בָּאוֹתשָׂבָע גָּדוֹל, בְּכָלאֶרֶץ מִצְרָיִם

ל)  וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, אַחֲרֵיהֶן, וְנִשְׁכַּח כָּלהַשָּׂבָע, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְכִלָּה הָרָעָב, אֶתהָאָרֶץ

לא)  וְלֹאיִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ, מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵיכֵן:  כִּיכָבֵד הוּא, מְאֹד

לב)  וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶלפַּרְעֹה, פַּעֲמָיִםכִּינָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים, וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ

29) הִנֵּה Hineh- seven years are coming– Seven great, full ones for everyone in Egypt. 30) Then after that there will be seven years of famine/hunger, and no one will be able to even remember being full in Egypt. The famine/hunger will consume (be everywhere) in the land. 31) And no one will feel full (have enough to eat) in the whole land because the famine/hunger will be so very bad. 32) And because the dream was a double dream, and your majesty Par’oh had it in two ways, it means this is really going to happen. God will make it happen soon.

11

לג)  וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַלאֶרֶץ מִצְרָיִם

לד)  יַעֲשֶׂה פַרְעֹה, וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַלהָאָרֶץ; וְחִמֵּשׁ אֶתאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע

לה)  וְיִקְבְּצוּ, אֶתכָּלאֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת, הַבָּאֹת, הָאֵלֶּה; וְיִצְבְּרוּבָר תַּחַת יַדפַּרְעֹה, אֹכֶל בֶּעָרִיםוְשָׁמָרוּ

33) Now, let Par’oh pick an insightful and wise man, and put him in charge of the land of Egypt. 34) And let Par’oh choose people to supervise everyone in the land and make sure that everyone in the land gives up one fifth of the food they grow in each of the seven good years. 35) Those men should gather up all the food in the good years that are coming soon. They should store up grain in the cities and guard it under Par’oh’s orders.

12

לו)  וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן, לָאָרֶץ, לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְלֹאתִכָּרֵת הָאָרֶץ, בָּרָעָב

36) Then, that food will be stored for the land for when the seven years of famine/hunger that will happen in the land of Egypt– that way the land won’t die from the famine/hunger.

13

לז) וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּלעֲבָדָיו

לח)  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶלעֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶהאִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ

לט)  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶליוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶתכָּלזֹאת, אֵיןנָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ

מ)  אַתָּה תִּהְיֶה עַלבֵּיתִי, וְעַלפִּיךָ יִשַּׁק כָּלעַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ

37) This seemed like good advice to Par’oh and to all of his servants. 38) Par’oh said, “Can we find a man like that, who has the spirit of God in him? 39) And Par’oh said to Yosef, “Since God made you know all of this, you must be the most insightful and wise person. 40) You will be in charge of my house, and your words will say what my people will do. Only my throne will be above yours.”

Click here to continue reading for 1st-5th grade children.

1 ping

  1. Genesis 40:1-23 (Yosef in Prison) for 1st-5th » Jewish Enrichment Center

    […] here to keep reading for 1st-5th […]

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

Facebook Like Button for Dummies